כשציונות לא היתה מילה גסה ובניית הארץ היתה חזון והכרח, הקימו סימה וזאב טור סיני בעמק הארזים, אשר במבואותיה המערביים של ירושלים, את "מטעי עמק הארזים" – מטעי פרי שהשתרעו על מאות דונמים והיוו חיץ בין ישראל לבין ממלכת ירדן. השנה היתה 1952. לזאב טור סיני היתה תשוקה להבאת זנים חדשים של פירות לארץ, ובעיקר עצים נשירים המתאימים לאזור הרי ירושלים. מטעי עמק הארזים כללו כ – 1,200 דונם עצי פרי נשירים כמו למשל דובדבנים, אפרסקים, נקטרינות, תפוחים, אגסים ועוד. מעניין לציין שהנקטרינות הראשונות "הוברחו" לארץ בשנת 1961 מחוות FRESNO אשר בקליפורניה על ידי בנו של זאב, עודד טור סיני, לימים בעל החווה.

בשיא פריחתו של העמק מצאו בו את פרנסתם למעלה מ – 200 משפחות של עובדים, ותיקים בצד עולים חדשים שזה מקרוב באו מכורדיסטן ומצפון אפריקה והקימו אז את מעוז ציון (קסטל) ומאוחר יותר את מבשרת ירושלים. בשל מחסור גדול במים הקים זאב טור סיני, ביחד עם הסוכנות העיריה ו"מקורות", את מפעל המים "מפכים" לטיהור מי שפכים לצורך שימוש חוזר בחקלאות. המפעל טיהר חלק ממי העיר ירושלים, והפך מי ביוב לגן פורח. היום כשאיכות סביבה נמצאת בראש סדר היום הציבורי, ראוי לציין שהמפעל הראשון בארץ לטיהור מי שפכים ושימוש חוזר בהם לחקלאות, הוקם אז בעמק הארזים. בתחילת שנות ה 80 החזירה משפחת טור סיני את מרבית האדמה למדינה, מלבד כ- 30 דונם המהווים את החווה הקיימת היום.

השותפים המרכזיים לעשייה ולהשקעה בהקמת "מטעי עמק הארזים" היו – אביו של זאב פרופסור נפתלי הרץ טורצינר, מכותבי מילון בן יהודה ונשיאה הראשון של האקדמיה ללשון העברית, חוקר לשון ומקרא, איש רוח וספר; משפחות טורצינר בארה"ב ובארץ, אשר לאורך כל שנות פעילות "מטעי עמק הארזים" השקיעו הון עתק במפעל החקלאי ואיפשרו את הכשרת הקרקע, קניית העצים, נטיעתם ועיבודם וכן את הקמתו של מפעל המים; עוד תמכו אז בפרוייקט נשיאה השני של מדינת ישראל מר יצחק בן צבי וכן ראשי הממשלות דאז – דוד בן-גוריון ומשה שרת, שר האוצר לוי אשכול, שר החקלאות משה דיין , שר העבודה יגאל אלון ואחרים.

השאיפה לעשייה חקלאית בשילוב עם הרצון לקרב את תושבי העיר אל הטבע, הביאו את המשפחה להקמת מלון בוטיק ירוק ומרכז של אירועים בטבע, המשלב ארוח, ארועים, וסדנאות בטבורו של בוסתן פרי. בהתאם למסורת המשפחתית זהו מלון בוטיק בבניה ירוקה (על פי התקן הישראלי), הראשון מסוגו בארץ.